חירות

 

FREEDOM

 

מאת עאטף חמאדה

החירות היא מושג המהולל והמכובד על ידי בני האדם בכל מקום. היא מוכרזת כעיקרון מנחה על ידי גורמים פוליטיים שונים, מוצבת כמטרת על ע"י עמים ואומות שונים בכל לשון. למען חירות המחשבה והאמונה בילה ג'והן בניאן*  עשרים משנות חייו בכלא, וקרוב לוודאי שלא היה יוצא לחופשי כלל אלמלא חתם על מסמך שבו הבטיח לממשל הפרוטסטנטי בימיו שלא יוסיף עוד לעולם להכריז את בשורת המשיח, וזאת - משום שהוא לא הוסמך לכך באופן רשמי ע"י שלטונות הכנסייה. לבסוף יצא ג'והן בניאן כמנצח ובכך פתח את הדלת לחופש הדעה והאמונה בבריטניה.

החירות היא אבן הפינה הדרושה לשם ייסוד אומה חזקה ומבורכת חירות המוענקת לכל האזרחים על כל עקרונותיהם, תוראותיהם, מסורותיהם ואמונותיהם. החירות היא טעם השחרור שממנו נהנות נפשות המשועבדים בדרכן לעצמאות שלמה ומוחלטת. עמים עצמאיים רבים סבלו תחת עול שלטונו של רודן בלתי ישר אשר גזל מהם את חירותם משום שהוא עצמו היה נתון תחת שיעבוד השטן. חשוב נא על שליטי העולם הזה שמשלו בו ביד ברזל  תחת השפעת תאוותיהם הבזויות. נירון קיסר, למשל, היה אחוז שד שתאוותו היתה להשמיד את העיר רומא. לפיכך עמד הקיסר המטורף ופרט על פי הנבל על מרפסת ארמונו בעודו צופה בעירו היפה כשהיא עולה בלהבות שהוא עצמו הצית ובתושביה שדמם נשפך כמים. האנשים הסובלים ממחלת נפש כזאת חייבים להיות מאושפזים בבתי חולים פסיכיאטריים; אולם נירו היה דיקטטור בשלטון. הוא דיכא את חירות הפרט באכזריות, נהג באזרחיו באלימות  והעניש אותם בחייתיות, ובמיוחד את אלה שהאמינו בישוע איש נצרת כבבן האלוהים אשר מת לישועתם על הצלב. כעבד לתשוקותיו הדמוניות, לא נשם נירון עצמו את אוויר החירות, כמו עמו היה גם הוא עצמו כפוף לגחמותיו של שליט העוולה הרודני שלא ידע חסד, חמלה ורחמים מהם.

מושלים רבים באו בעקבותיו של קיסר העוולה הזה, ודיכאו את חירות האמונה, הביטוי והמצפון. אבדן חירות הפרט בחברה מבשר את חורבנה של האומה ואת אי יכולתה להעפיל את הפסגה. חברה שבה נעדרת חירות הדעה והאמונה של הפרט היא חברה מתה, שנדונה לאבדון ללא כל קשר עם התפתחותה הטכנולוגית. כמו כן, אדם שאינו משתחרר משעבודו לחטא ונשאר תחת שלטונו הינו נידון לאבדון כאישיות. כל מי שעושה מעשה חטא עבד הוא לחטא, ויחויב לשלם את מלוא מחירו ביום הדין. המקרא אומר: "כִּי-שְׂכַר הַחֵטְא הוּא הַמָּוֶת..." (אל הרומים ו:23). ומדובר פה במוות נצחי בגיהינום, בקיום בנפרד מאלוהים, שהוא מקור האור והחיים. כל מי שמנותק ממקור החיים הוא נטול חיים, כי אם במצב של מוות מתמיד משום שאינו יכול לראות את פני האלוהים. הוא נשאר לנצח נצחים במקום העינוי המכונה בדבר האלוהים "האגם הבוער באש ובגופרית".

האלוהים אינו חפץ לשעבד את בני האדם; הוא רוצה בהם כבני חורין. משום כך הוא בא אל העולם, על מנת להוציא את בני האדם לחופשי: "וְיַעַן כִּי הַיְלָדִים כֻּלָּם יַחְדָּו בָּשָׂר וָדָם - אַף-הוּא לָבַשׁ בָּשָׂר וָדָם כְּמוֹהֶם; לְמַעַן אֲשֶׁר יְבַטֵּל עַל-יְדֵי הַמָּוֶת אֵת אֲשֶׁר-לוֹ מֶמְשֶׁלֶת הַמָּוֶת - הוּא הַשָׂטָן.  וּלְהַתִּיר כָּל-אֵלֶּה, אֲשֶׁר מֵאֵימַת הַמָּוֶת הָיוּ נְתֻנִים לְעַבְדוּת כָּל-יְמֵי חַיֵּיהֶם!" (אל העברים ב:15-214).

האלוהים הופיע בגוף אנושי בדמות אדם בשר ודם באישיותו של ישוע, מלך המשיח, ולבש בשר ודם על מנת להידמות לאדם במותו על הצלב; בכך הוא הרס את כוחם של המוות ושל השטן. השטן, המכחיש בישוע כבבן האלוהים אשר מת על הצלב הוא שחפץ לשעבד את בני האדם, ביודעו שכל מי שמאמין בישוע המשיח משתחרר משלטון עריצותו והופך להיות בן לאלוהים: "וְהַמְקַבְּלִים אֹתוֹ -הַמַּאֲמִינִים בִּשְׁמוֹ - נָתַן-עֹז לָמוֹ לִהְיוֹת בָּנִים לֵאלֹהִים!" (יוחנן א:12).

לאלוהים אין כל חפץ בשעבודם של בני האדם. הוא חפץ חירות. החירות מעוגנת במרכז רצונו של האל לגבי כל פרט ופרט בחברה. האלוהים רוצה חירות מוחלטת לכל יצור אנושי, אולם בני האדם משתוקקים לעבדות ואף נהנים ממנה. האלוהים רוצה חירות האמונה לבני האנוש משום שאינו חפץ לשעבדם. הוא מרשה להם להאמין כרצונם בכל מה שיעלו על דעתם, ואפילו אינו כופה עליהם להאמין בו. הוא העניק לבני האדם את חופש האמונה המוחלט ותוך כדי כך אפשר להם גם לכפור בעיקר. אולם ביום הדין, יהיה לאלוהים החופש המוחלט לשפוט את כל בני האדם על פי חוקי מלכות השמים, המצהירים: "כִּי-שְׂכַר הַחֵטְא הוּא הַמָּוֶת" (אל הרומים ו:23) ו"כָּל-אֲשֶׁר יוֹדֶה בִי לִפְנֵי הָאָדָם - אוֹדֶה-בּוֹ גַם-אֲנִי לִפְנֵי אָבִי שֶׁבַּשָׁמָיִם. וַאֲשֶׁר יְכַחֵשׁ בִּי לִפְנֵי הָאָדָם - אֲכַחֶשׁ-בּוֹ גַם-אֲנִי לִפְנֵי אָבִי שֶׁבַּשָׁמָיִם." (מתי י:32, 33). פירושו של דבר הוא, שכל מי שנכשל אפילו בחטא אחד בלבד חייב להיענש במוות נצחי בגיהינום. האלוהים לא מינה אנשים דתיים כדי לשפוט את בני האדם. לבני האדם עלי אדמות יש החירות להאמין בכל אשר תאווה נפשם, ולשום אדם בין אם דתי הוא או לא אין כל רשות וזכות להרשיע את עמיתו, או לדון אותו למאסר, לעינויים או למוות על שאינו מאמין באלוהים או על פרשנות שונה משלו לכתבי הקודש, ויהיו אלה אשר יהיו. איזה מעשה מביש היה זה כאשר אנשים דתיים הסגירו אנשים לבתי משפט כדי לחקרם על אמונתם הדתית, לדון אותם לכף חובה על כפירתם, ולבסוף גם לענותם בייסורים קשים ולהוציאם להורג בשל כך. כמה נורא הוא שאנשים דתיים נוקטים גם בימינו אלה באותן דרכי כפייה אלימות ודנים אנשים אחרים למוות משום שאינם מאמינים כמוהם באותם עקרונות דתיים. כל אדם, ואפילו אם יהיה מנהיגן של כל הדתות השמימיות הינו בסופו של דבר יצור אנוש, ושיפוטו הינו עדיין שיפוט אנושי. אין לו הזכות להרשיע את עמיתו האנושי הנהנה מאותה החירות עצמה. לשום יצור אנוש אין הזכות להרשיע בדין את עמיתו על האמונה שבלבבו. האלוהים יכול להגן על עצמו, ואין לו צורך בעזרתם של בני אדם חלשים להילחם למענו ולעשות את מלאכתו במקומו.

כל אדם יכול לפרש את דבר האלוהים ככל העולה על רוחו, ואם פרשנותו תימצא שגויה היא או לוקה בחסר יכול האלוהים להגן על עצמו ועל תורתו. האלוהים אינו זקוק לך או לי כדי להגן על עמדותיו או כדי להרוג את האדם שאינו מאמין באותו האל שבו אנחנו דוגלים. על כל אדם ליהנות מאותה החירות המוחלטת לקבל כל אמונה שבה יחפוץ. חובתנו היא לנסות לשכנע אחרים בשכל הישר המשתמע מדעותינו, אולם אין לנו הסמכות והזכות להעניש או להמית איש אם אינו שותף מלא לאורח חשיבתנו.

אין גדולה מהחירות שהעניק האלוהים לבני האדם. הוא העניק להם חירות מוחלטת להאמין כרצונם. אולם בו זמנית הוא גם שלח את שליחיו וציווה עליהם ללכת אל כל העולם ולהכריז את הבשורה הטובה. והבשורה הטובה שנתן האל בפי קדושיו היא: "מלך המשיח בא לעולם הזה מעלמה בבתוליה, הוא נצלב ונקבר - אך קם לתחייה ביום השלישי. כל המאמין בו לא יאבד כי אם יחיה חיי עולמים!" כל מי שמאמין בו משתחרר מכבלי שעבודו של השטן, החפץ להשאיר את כל בני האדם באפלה ולשעבד אותם. על מנת לשמור על חסידיו, הוא מספר להם שישוע לא מת על הצלב, שהוא איננו בן האלוהים, וש"תורתנו" מלמדת  שכל מי שמאמין שישוע הינו בן האלוהים אשר נצלב חייב מיתה.

השטן הינו אויב החירות, ואינו חפץ בחירותו של איש. תחת זאת, רוצה הוא להכניס את כל בני האדם למאסר עולם בחושך החיצון, ובעקבותיו למוות נצחי בעינויי שאול בלתי נסבלים.

שבור את כבלי החושך, ידידי, ולך בעקבות האור. ישוע אמר: "אֲנִי אוֹר הָעוֹלָם; כָּל-הַהֹלֵךְ אַחֲרַי - לֹא יִתְהַלֵּךְ בַּחֲשֵׁכָה, כִּי-אוֹר הַחַיִּים יִהְיֶה-לּוֹ!" (יוחנן ח:12). כשאתה מאמין בבן יכול הוא ורוצה לשחרר אותם ממלתעות השטן ומציפורניו: "לָכֵן אִם-הַבֵּן יַעֲשֶׂה אֶתְכֶם בְּנֵי חוֹרִין - חָפְשִׁים בֶּאֱמֶת תִּהְיוּ!" (שם, שם 36).

ידידי, האומנם רוצה אתה להישאר כבול ומשועבד? השתחרר מעולו של השטן ומשליטתו על חייך ולבש את אדרת האמונה, היא האמונה המשחררת אותך והמעניקה לך חיי נצח.  אל תלך אל נביא שעצמותיו נרקבות עדיין בקברן. לך אל ישוע אשר קם לתחייה מן המתים ביום השלישי למותו, ושהביס בכך את המוות ואת השטן. הוא קם מקברו עטור נצחון, עלה השמיימה, ושם יושב הוא לימין הגבורה במרומים.

אם חפץ חירות אתה, לך אל מעיין החופש ושתה ממנו לרוויה כאוות נפשך.  אולם אל תצפה להשתחרר משעבוד השטן אם ברצונך להמשיך לחיות חיי חטא ולהמשיך ללכת אחר תאוותיך החוטאות.

השטן יספק לך חוקים אשר יקלו עליך להתמיד בחטאיך. הוא ישכנע אותך שהניאוף איננו חטא, והוא ירשה לך לעבור עברות רבות. בעוד ישוע מצהיר שכל מי שנושא לו אשה גרושה לאשה נחשב בעיניו כנואף טוען השטן שהניאוף אינו חטא כלל ושנישואין עם אשה גרושה אימם נחשבים כחטא.  השטן רוצה במפלתו של כל מלאך ושל כל אדם; הוא פועל נחרצות להגשמת חלומו על מנת לשעבד את כל האנושות תחת שלטונו. בכך רוצה הוא לרומם את מעמדו מעל לזה של האלוהים ולזכות בשירי ההלל של כל ברואי האל, בכניעתם ובהערצתם. אולם האלוהים לא הרשה לשטן להגשים את חלומותיו. הוא ירד משמים ארצה כדי לכבול את השטן ולשחרר את בני האדם מעול עריצותו. מטרתו של האלוהים היתה ועודנה - לרוצץ ולשוף את ראשו של הנחש הקדמוני, השטן, שהוא גדול המורדים באלוהים. השטן המרה את פי האל ומצוותיו ולימד את מלאכי השמים למרוד באלוהים, ובכך הפכם לשדים. ואם לא די לו בכך הוא החל לפתות את בני האדם, ואף שלח את בני בריתו הסרים למרותו כדי לסייע לו בכך. השטן החל לעזור לכל אלה החפצים להיכנע לו באמצעות כישופים ועבודת שדים.

בדרך זו השתלט השטן לבטח על הקוסמים ואנשי המאגיה השחורה, על מנחשי העתידות ועל כל אלה העוסקים בכשפים, בשדים ובאסטרולוגיה, האנשים הללו מתעסקים עם השדים ונפלו בחטא מבחינתו של האלוהים. הם נמצאים בדרכם לגיהינום, וברצונם לגרור עימם שמה אנשים רבים ככל האפשר. כל אלה העוסקים בכישופים נוהגים לצוות על השדים, והללו סרים לפקודתם. המכשף נשבע אמונים לשטן ומסר את נפשו, ליבו ושכלו לשירות השטן. משום כך אין השטן מהסס להתגלות לפני המכשף ולדבר אתו. ביכולתם של המכשפים לחולל מעשי ראווה מסויימים. כל מי שמנסה לפתור בעזרתו של המכשף את בעיותיו בתחומי האהבה או הבריאות משתמש למעשה לשם כך בכוחו של השטן, והוא משתעבד בכך לכוחו של השטן ולשליטתו והופך אגב כך להיות אסירם של השדים עושי רצונו.

האלוהים מצפה שבני האדם יישמעו לו וימרו את פי השטן. כל המאמין באלוהים ועושה את רצונו יזכה להגנתו של מלאך השרת שנשלח אליו מאלוהים: "חֹנֶה מַלְאַךְ-ה' סָבִיב לִירֵאָיו, וַיְחַלְּצֵם!" (תהלים לד:8).

אתה יכול עכשיו לשאול אותי: "איך תוכל להוכיח כל זאת?"

קודם כל, האלוהים מעולם לא התכוון להניח לנו לראות את מלאכיו לבד ממקים נדירים ביותר. אולם לכל המאמין בישוע, מלך המשיח, כאדוניו וכמושיעו והירא את האלוהים יש מלאך השומר על צעדיו והמגן עליו. "כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה-לָּךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל-דְּרָכֶיךָ. עַל-כַּפַּיִם יִשָּׂאוּנְךָ - פֶּן-תִּגֹּף בָּאֶבֶן רַגְלֶךָ! עַל-שַׁחַל וָפֶתֶן תִּדְרֹךְ, תִּרְמֹס כְּפִיר וְתַנִּין!" (תהלים צא:13-11).

לכל אדם הבוטח באלוהים והמאמין שישוע מלך המשיח הינו בן האלוהים, אשר נצלב בגלל חטאיו יש מלאך שומר אישי הנמצא כל הזמן לידו. הוא אינו זקוק לכישוף, לאסטרולוגיה, למנחש עתידות או למיסטיקן זה או אחר לימינו עומד מלאך שרת רב כוח שנשלח אליו על ידי האלוהים כדי להגן עליו מכל כשלון או נפילה. המלאך השומר הזה מציל את המאמין מסכנות בים, משכנות מידי בני אדם ואפילו מסכנותיהם של השדים. למעשי החושך אין כוח והשפעה על המאמין הנמצא באור. האור תמיד מביס את החושך, ואפילו האור החלש ביותר יכול להניס חושך רב.

יתכן ותאמר לי: "אנחנו חיים היום במאה העשרים ואחת, בעידן של קידמה חדשנית, ואיננו מאמינים עוד באמונות טפלות של ימי הביניים האפלים!" האומנם? האם אתה מודע לעובדה שהאמונות הטפלות הבלתי בריאות האלה נפוצות עכשיו בכל רחבי העולם, ושהן הגיעו לארצות המערב, לאירופה ולאמריקה הצפונית והדרומית מהודו ומארצות המזרח הרחוק? אתה רשאי כמובן להאמין במה שתרצה. יש לך חירות המחשבה והדעה ובאפשרותך לקבל את החלטותיך בעצמך. אתה יכול לבקש את השחרור משעבודו של השטן.  כבן אנוש, אתה נכשל במעשי רשע שאינך רוצה לעשותם. אתה מוצא את עצמך הולך שולל אחר החטא, ומובל באף אחרי תשוקות החטא ותאוות הבצע. ואז מתחיל אתה לאיטך לחוש בפחד הזוחל, העולה והמתגבר בתוכך. אתה פוחד מששטן ומשדיו, ומהעונש הנורא הצפוי לך על חטאיך כאשר תעמוד לדין לפני כס המשפט האלוהי. יתכן ותנסה למשך זמן מה לחזור למוטב, להרבות במצוות ובמעשים טובים ולנסות לכפר על חטאיך, אולם דבר האלוהים אומר בפירוש, "כִּי-שְׂכַר הַחֵטְא הוּא הַמָּוֶת!" אולי אינך יודע זאת, אולם די בחטא אחד בלבד כדי לשלוח אותך למוות נצחי בגיהינום. אולם אתה עדיין מודאג וטרוד בתוכך, מבלי לדעת את הסיבה לדאגתך זו.

אם אחיך, בנך או אחותך הלכו לעולמם חשת ככל הנראה צער מכאיב על אובדנם. הפחד הזה נובע מהשעבוד לשטן. אולם כשאתה משוחרר משליטתו של השטן - יש לך שלום עם האלוהים: "לָכֵן, אַחֲרֵי נִצְדַּקְנוּ בָאֱמוּנָה - שָׁלוֹם לָנוּ עִם-הָאֱלֹהִים בַּאֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ!" (אל הרומיים ה:1). הפחד מתפוגג, הולך ונעלם, ובמקומו מקבל אתה שלום, וודאות ובטחון. אתה מקבל שלום משום שבישוע המשיח הנך מתפייס עם האלוהים ומתרצה אליו: "וְהַכֹּל מֵאֵת הָאֱלֹהִים, הַמְרַצֶּה אֹתָנוּ לְעַצְמוֹ עַל-יְדֵי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ, וַיִּתֶּן-לָנוּ שֵׁרוּת הָרִצּוּי. יַעַן אֲשֶׁר אֱלֹהִים הָיָה בַמָּשִׁיחַ, מְרַצֶּה אֶת-הָעוֹלָם לְעַצְמו; וְלֹא-חָשַׁב לָהֶם אֶת-פִּשְׁעֵיהֶם, וַיָּשֶׂם בָּנוּ אֶת-דְּבַר הָרִצּוּי!" (ב' לקורינתיים ה:19-18). אתה מקבל בטחון משום ששמת את מבטחך בישוע, מלך המשיח: ""לָכֵן אִם-הַבֵּן יַעֲשֶׂה אֶתְכֶם בְּנֵי חוֹרִין - חָפְשִׁים בֶּאֱמֶת תִּהְיוּ!" (יוחנן ח:36)." ואתה מקבל וודאות, משום ששאול השליח אמר: "כִּי הָאֱלֹהִים לֹא-נָתַן לָנוּ רוּחַ אֵימָה, כִּי אִם-רוּחַ גְּבוּרָה וְאַהֲבָה וּמוּסָר" (ב' לטימותיאוס א:7), ושמעון כיפא אמר גם הוא: "בָּרוּךְ הָאֱלֹהִים, אֲבִי אֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ, אֲשֶׁר כְּרֹב רַחֲמָיו חָזַר וְיָלַד אֹתָנוּ לְתִקְוָה חַיָּה בַּהֲקָמַת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ מֵעִם הַמֵּתִים. לְנַחֲלָה אֲשֶׁר לֹא תִּשָּׁחֵת וְלֹא תְגֹאַל וְלֹא תִבֹּל, הַצְּפוּנָה לָכֶם בַּשָּׁמָיִם!" (א' לכיפא א:4-3).

האם שוחררת מהחטא? האם שוחררת משליטתו של השטן? האם השלכת מאחורי גווך את הכישוף והמאגיה על כל צורותיהם?

בוא עכשיו את האדון ישוע, מלך המשיח, וקבל ישועה ושחרור מכבליך. התענג על החירות האמיתית שמעניק האלוהים לנשמתך בת האלמוות, כדי שתוכל ליהנות משמחה ומשלום כבר כאן ועכשיו עלי אדמות, וכדי שליבך יוכל ליהנות מהחירות המלאה והשלמה המביאה עמה שמחה ונחמה של שלום אמת. יתכן שלבך ימשיך לבכות כל אימת שתכשל בחטא כלשהו, גם כאשר אתה נהנה מתשוקותיו של העולם הזה או מאמצעי הבידור שלו. גם כשאתה צופה בתרחישים המשעשעים ביותר בוכה לבך מיגון. לבך לא ידע שמחה אמיתית עד אשר יקבל שלום אמת עם האלוהים באמצעות ישוע, מלך המשיח, לכשתאמין שהוא באמת מת בגלל חטאיך. שהוא שפך את דמו על מנת לרחוץ אותך מכל אחד מחטאיך, ושהוא שב וקם לתחייה ויושב לימין הגבורה במרומים כשהוא מפגיע למענך לפני האלוהים האב.

התפלל נא את התפילה הבאה: "אדוני, סלח נא לחטאיי בעזרת הדם אשר נשפך על הצלב, ותן לי חיי עולמים. שחרר אותי משעבודו של השטן. אני מבקש כל זאת בשמו של ישוע, מלך המשיח. לך הגדולה והתפארת אמן".